Vayedaber

Kidouchine

Daf 48b

הלכה: רִבִּי נְהוֹרַיי אוֹמֵר. מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אוּמָנִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תוֹרָה. שֶׁכָּל אוּמָנוּת אֵינוֹ עוֹמֶדֶת לוֹ לְאָדָם אֶלָּא בִּימֵי נַעֲרוּת בִּזְמַן שֶׁכּוֹחוֹ עָלָיו. אֲבָל אִם בָּא לִידֵי חוֹלִי אוֹ נִכְנַס לִידֵי זִקְנָה אוֹ לְמִידָּה שֶׁלִייִסּוּרִין וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה הֲרֵי הוּא מֵת בְּרָעָב. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן אֶלָּא מְכַבְּדַתּוּ וּמְשַׁמְּרַתּוּ מִכָּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ. וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ. בְּנַעֲרוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. וְקוֹיֵי י֨י יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיעָפוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיגָּעוּ. וּבְזִקְנוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁינִים וְרַעֲנַנִים יִהְיוּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאָבִינוּ 48b אַבְרָהָם שֶׁשִּׁימֵּר אֶת הַתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא בָאָת לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי וַיִּשְׁמוֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַיי חֻקּוֹתַיי וְתוֹרוֹתָיי. אַף גִּידְּלוֹ וּבֵירְכוֹ בְּנַעֲרוּתוֹ וְנָתַן לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ. בְּנַעֲרוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר. וְאַבְרָהָם כָּבֵד מְאוֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. וּבְזִקְנוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר. וְאַבְרָחָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַי֨י בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל.

Traduction

Nehoraï dit (279)Tossefta à ce, ch. 5.: Je laisse de côté tous les métiers du monde, et je n’enseigne à mon enfant que la Tora''; tout métier ne sert à l’homme qu’aux jours de sa jeunesse, pendant sa force; si l’on tombe malade, ou vieux, ou si l’on a d’autres maux, on ne peut plus travailler, on meurt de faim. Mais la Tora l’honore et le préserve de tout mal en sa jeunesse, et lui donne de l’espoir en sa vieillesse. De la jeunesse il est dit (Is 40, 31): Ceux qui espèrent en Dieu renouvelleront leurs forces, etc. De la vieillesse, il est dit (Ps 92, 9): ils produiront des fruits même en la vieillesse, ils seront fertiles et verdoyants. Ainsi, l’on trouve que le patriarche Abraham observa toute la Tora avant sa promulgation (280)Rabba à (Gn 64) et 95., comme il est dit (Gn 27, 5): Parce qu’Abraham a entendu ma voix, il a observé mes recommandations, mes préceptes, mes règles, mes lois. De plus, Dieu l’a agrandi et béni dans sa jeunesse, en lui fixant un bon avenir et de l’espoir en sa vieillesse. De sa jeunesse, il est dit (ib. 24, 1): Abraham devint vieux et avancé en âge; l’Eternel avait béni Abraham en tout.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מכבדתו ומשמרתו מכל רע. מחולי ויסורין בנערותו ונותנת לי אחרית ותקוה בזקנותו ואף שאינו יכול לעסוק בה כל כך מחמת תשות כחו והתורה היא המוספת לו כח בהשתדלות בה לעת זקנותו:

וקויי ה' יחליפו כח. משמע בזמן שהן בתגבורת כחם וכנגד הכבוד אמר יעלו אבר כנשרים שעולים למעלה וכן יחליפו כח תחת תשותן על ידי התורה שנקראת תושיה ומצד מזלן גם אם הוא רע יעלו אבר כנשרים להיות עולים למעלה מן המזל וכנגד השמירה והנזקין אמר ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו:

עוד ינובון בשיבה. משמע עוד יצמחו ויהיו דשנים ורעננים שלא כדרך הזקנים שכחם ניתך ונתלש ונפסד:

וכן אתה מוצא באבינו אברהם ששימר את התורה. ומכיון ששימר בודאי למדה דעל שכר לימוד התורה הוא מביא ראיה. אף גידלו ובירכו. לא מיבעיא ששמרו מכל רע אלא אף גידלו ובירכו בעושר:

רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי כֹהֵן בְּשֵׁם רַב. אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ לֹא רוֹפֵא וְלֹא מֶרְחָץ וְלֹא בֵית דִּין מַכִּין וְחוֹבְשִׁין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַף אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ גִּינּוֹנִיתָא שֶׁל יָרָק. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי כֹהֵן בְּשֵׁם רַב. עָתִיד אָדָם לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל מַה שֶׁרָאָת עֵינוֹ וְלֹא אָכַל. רִבִּי לָֽעְזָר חֲשַׁשׁ לְהָדָא שְׁמוּעָתָא וּמַצְמִית לֵיהּ פְּרִיטִין וַאֲכִיל בְּהוֹן מִכָּל מִילָּה חָדָא בְשַׁתָּא.

Traduction

R. Hiskia ou R. Cohen dit au nom de Rav (281)V. Schuhl, Sentences, etc., p. 301, avec les passages parallèles qu'il cite.: on ne doit pas habiter une localité privée de médecin, ou de bain, ou d’un tribunal correctionnel. R. Yossé b. R. Aboun dit aussi de ne pas habiter une ville où il n’y a pas de jardin à légumes. R. Hiskia ou R. Cohen dit au nom de Rav: l’homme sera un jour tenu de rendre compte pour n’avoir pas mangé de ce que l’œil a vu (se priver des consommations permises est un tort). Par respect pour cette tradition, R. Eléazar avait soin de réunir de la menue monnaie, pour manger de chaque objet au moins un spécimen par an.

Pnei Moshe non traduit

אסור לדור בעיר כו'. ובסוף. פ''ק דסנהדרין חשיב עשרה דברים והתם קאמר שאין ת''ח רשאי לדור בתוכה אא''כ יש בה עשרה דברים כו' והכא אסור לכל אדם קאמר ומקפיד באלו ג' הדברים שהם צריכין לאדם ביותר:

גינוניתא של ירק. להתפרנס בזול:

על כל מה שראת עינו ולא אכל. שנפשו מסתגפת בהתאות על הדבר ונמצא חוטא על הנפש:

ר' אלעזר חשש להדא שמועתא. והיה מאסף לו פרוטות קטנות כדי שיהו מצוין ומוכנין בידו לקנות בהן מכל דבר חדש לפחות פעם אחת בשנה. א''נ הא דקאמר עתיד אדם ליתן דין וחשבון שראת עינו ולא אכל משום שאינו נותן לבו לחזור אחריהן לברך ולהודות השם ב''ה שברא מינים אלו להחיות בהן בני אדם וכמו שאינו נחשב בעיניו טובת יתעלה ב''ה וע''ז קאמר דר' אלעזר היה חושש לשמועה זו והיה רואה להביא עצמו לידי חיוב לכל הפחות פעם אחת בשנה כדי לברך על כל מין ומין וליתן שבח והודיה לאל יתעלה ברוך הוא ומבורך המשגיח ומפרנס ומכין מזון לכל בריה וצורך כל נפש חיה יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים אנס''ו:

סליק פירקא וסליקא לה מסכת קידושין וכולא סדרא דנשים ברחמי ובס''ד.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source